בכרך מנחם נ' פניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע, טענות הצדדים והשתלשלות הדיון בתיק זה

מונחת בפני תביעה כספית בסך 1,762,997 ₪.

מר מנחם בכרך (להלן: "התובע") היה שותפו של המנוח שמעון סופרין ז"ל (להלן: "המנוח" ) בחברת ריקורד שיפור בע"מ (להלן: "ריקורד"). המנוח רכש מאת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") פוליסת ביטוח חיים אשר מספרה 0742918014 (להלן: "הפוליסה"). לטענת התובע, עם פירוק השותפות בין התובע למנוח, וכחלק מהתחייבות בהסכם המנוח שעבד לו את פוליסת החיים ומינה אותו כמוטב בלתי חוזר.

ביום 17.6.2006 המנוח נהרג בתאונת דרכים, משכך פנה התובע לנתבעת ע"מ לממש את זכויותיו, ולקבל את תגמולי הביטוח, אך הנתבעת דחתה את בקשתו בטענה כי בעת הפטירה הפוליסה הייתה מסולקת, וזאת בהתאם לבקשתו של המנוח, מה גם שהמנוח חדל לשלם דמי הביטוח לתקופה של יותר מ-13 חודש.

לאחר שכל ניסיונות התובע לקבל את תגמולי הביטוח המגיעים לו העלו חרס, לא נותר בידיו כל ברירה אלא להגיש תביעה זו .

לפי ההסכם מיום 21.4.03 סוכם בין התובע לבין המנוח, שהיה שותפו, על פירוק השותפות ביניהם ברקורד ועל התפטרותו מתפקיד הדירקטור והעברת מניותיו למנוח. בתמורה התחייב המנוח לשעבד לטובת התובע את פוליסת החיים שלו וכן למנות אותו כמוטב בלתי חוזר בפוליסה. ביום 29.4.03 שלח המנוח לנתבעת מכתב שבמסגרתו מבקש הוא למנות את התובע למוטב בלתי חוזר ובעל שעבוד בפוליסה. הנתבעת לא הסתפקה בבקשה בכתב של המנוח, אלא בקשה שיחתום על טופס לקביעת מוטב בקביעה בלתי חוזרת, אשר נחתם ע"י המנוח ביום 25.6.03. ביום 6.7.03 שלח המנוח לנתבעת מכתב ולפיו שעבד הוא את הפוליסה כנספח למוטב בלתי חוזר, דהיינו להרחיב את המוטב באופן שהתובע יהיה גם מוטב בלתי חוזר וגם בעל שעבוד בפוליסה לכל סכום הביטוח. התובע טען כי הפוליסה הייתה בתוקף עת הפטירה, אם כי הייתה בקשה להקפיאה, אך הדבר עדיין לא אומר כי הפוליסה בוטלה. משכך, יש לחייב את הנתבעת במלוא תגמולי הביטוח, בנוסף לפיצויים עונשיים והוצאות לדוגמא.

הנתבעת טענה כי הפוליסה בטלה ומבוטלת, וזאת בהתאם להוראותיו המפורשות של המנוח בטרם מותו ביום 10.7.05. לחילופין, טענה הנתבעת כי הפוליסה בוטלה בשל פיגור בתשלום הפרמיה, תוך מתן הודעה על כך לתובע בהיותו מוטב כביכול.

בנוסף לכך, טענה הנתבעת כי התובע אינו זכאי לתגמולי הביטוח, שכן מסמך המינוי כמוטב בלתי חוזר לא חתום על ידי המנוח, והוא לא מתייחס למקרה של מוות. ובאשר לשעבוד, התובע זכאי לסכומי החיסכון הצבורים בה בלבד וזאת בהתאם לבקשותיו של המנוח.

התיק נקבע לדיון בפני כב' השופט (בדימ') צבי כספי (להלן: "המותב הקודם"). המותב הקודם ניהל קדמי משפט בימים 19.5.08, 15.9.09 ו- 5.11.09 והוכחות בימים 27.5.10, 30.12.10 ו- 28.3.11.

ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. התביעה ביום 9.5.11 וההגנה ביום 19.6.11.

כעבור כמה חודשים ב"כ התביעה הגיש בקשה למותב הקודם ליתן פס"ד וביום 3.1.12 ניתנה החלטה על ידי המותב הקודם לפיה "פסק הדין ייכתב בהתאם ללוח הזמנים של בית המשפט".

לבסוף המותב הקודם יצא לגמלאות והתיק הגיע לשולחני ביום 25.7.012.

יצוין שבמהלך הדיון בפניו החליט המותב הקודם (בישיבת ההוכחות מיום 28.3.11), למחוק את תצהיר עדות ראשית של עד ההגנה סוכן הביטוח של המנוח בזמנים הרלבנטיים, מר שלמה רוזנבוים (להלן "סוכן הביטוח").

למרות התנגדותו הנחרצת ומחאותיו של ב"כ התובע המלומד, החלטתי לשנות את החלטתו של המותב הקודם, ולהחזיר את תצהיר של סוכן הביטוח לתיק בית המשפט ולקבוע מועד לחקירתו הנגדית, שכן סברתי שתצהירו מהותי ביותר ולא ניתן להתעלם ממנו שכן יש בו ממש בכדי לאיין את עילות התביעה.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני ביום 20.11.12 ולפיו תישמע עדותו של סוכן הביטוח בלבד ולאחר עדותו של סוכן הביטוח, יוספו טיעונים על הסיכומים שהוגשו זה מכבר.

התיק נקבע להשלמת הוכחות בפני ליום 7.2.13 בכדי לשמוע חקירתו הנגדית של סוכן הביטוח, אך זה לא הופיע לדיון. התיק נדחה ליום 14.3.13 תוך מחאותיו של ב"כ התובע שטען שוב ושוב שהמדובר בהפרת ההסדר הדיוני והחלטות בית המשפט.

לבסוף הגיע סוכן הביטוח לחקירה נגדית על תצהירו. בדיעבד שמחתי מאוד על התעקשותי לשמוע את חקירתו הנגדית, שכן זו הוכיחה שתצהירו חסר ערך ראייתי לתיק הנדון והוסרו מליבי חששות על כי התביעה תתקבל אך מסיבות פרוצדוראליות ולא לגופו של עניין.

התביעה הגישה השלמה לסיכומיה ביום 9.4.13 וההגנה הגישה השלמה לסיכומיה ביום 18.4.13.

דיון והכרעה